פול גז בניוטרל

Sun, 25 Jun 2006 19:04:19 GMT

מוצאי שבת, שעה 22:30. אני יושב בקו 438 לכיוון ירושלים. יושב זה דבר טוב, כי לא תמיד מצליחים לתפוס מקום ישיבה באוטובוס הזה במוצ"ש.
גם היום מצאתי מקום ישיבה במקרה, אחרי שנעמדתי במיקום אסטרטגי ליד מישהו שבמקרה קם לרדת תחנה אחרי שעליתי.
אז עכשיו אני יושב ליד צעיר חרדי, שלא ברור אם הוא שומע באייפוד שלו מוזיקה חסידית או את החבובות, ומהרהר לעצמי למה לעזאזל אין לי רכב.
אני כבר כמה שנים טובות מעביר הרבה מאד זמן איכות באוטובוסים, זה התחיל בצבא כמובן והמשיך משם ישר לאוניברסיטה.
עכשיו משרד הרישוי שלח לי טופס לתשלום אגרה על סך 300 ומשהו שקלים חדשים. לזכותם יאמר שניתן היום לשלם את האגרה באינטרנט דרך כרטיס אשראי. לרעתם יאמר שאם כבר הכל ממוחשב אז למה לעזאזל צריך לשלם כזה סכום מטורף לחידוש אגרת רישוי, כשאפילו לא טורחים לצלם לך תמונה עדכנית (ומשאירים אותך עם התמונה המכוערת שצולמה דווקא בתקופה בת שלושת הימים בה חשבת שחימצון השיער הוא רעיון מגניב)?
זה גרם לי לתהות: בעוד חודש יהיה לי 8 שנים רישיון רכב(שהוצא במקור בפולין, עדיף שלא תשאלו), ועדיין ואין לי רכב.
למה לעזאזל אין לי רכב? במקום לנסוע לירושלים אני יושב באוטובוס וכותב את הפוסט הזה על לפטופ שבזמנו עלה יותר מכמה רכבים שאני מכיר. משהו דפוק בסדר העדיפויות שלי?
אני כבר מסיים תואר בקמפוס אחד, מתחיל תואר שני בקמפוס שני, עובד בהייטק במקום שלישי, שוכר דירה במקום רביעי, גר במקור במקום חמישי, ועדיין אין לי 4 גלגלים והגה שישנעו אותי בין הנקודות השונות בגרף הזה.
אז זהו, נמאס לי – אני החלטתי לשים סוף לסבל הזה.
לא עוד – תינוקות צועקים ופולטים להורים בני 18 שלא יודעים איך משתיקים אותם!
לא עוד – מגבניקים אוכלי סביח בפיתה עם ריח חזק של עמבה!
לא עוד – צרפתים מעצבנים שבאו לווקאנס בישראל, נוסעים לעיר הקודש ואין להם שליטה על עוצמת הקול שלהם במהלך דיבור בסלולרי.
לא עוד – ילדות פקאצ'ות מעצבנות שצריכות להראות לחברתן לנסיעה את 213 הרינגטונים החדשים שהן הורידו לסלולארי שלהן.
לא עוד – חרדים עבי כרס עם שטריימלים עבים נוטפי זיעה מהציצית ועיגולים בבית שחי באמצע אוגוסט!
אני הולך לעבור לאוטו, גם אם זה יעלה לי במחיר טלוויזית הפלסמה שרציתי לקנות בתור שעון לסלון. אני יודע שכרגע אני לא אוכל להרשות לעצמי את האלפא רומיאו 147 שתמיד רציתי ובשביל זה נצטרך לחסוך קצת, אבל בינתיים כל דבר עם ארבעה גלגלים יספק אותי. ושיהיה אוטומט – אין לי כוח לשחק ברקס-קלאצ'-גז בפקקים בעליות של ירושלים. ושיהיה גם מזגן, כי אני לא יכול לחיות עם הלחות הזאת של המרכז בקיץ. ורצוי בצבע שלא מתקלף בקלות, כי הביולוגית גם תרצה לעשות עליו סיבובים ותצטרך להחנות אותו בכל מיני מקומות. אבל חוץ מזה, זהו, אין לי דרישות.
אז אם מתישהו תעצרו ברמזור ליד אוטובוס, ומישהו שיושב ליד החלון עם לפטופ יצעק לכם "מוכר? מוכר?", עשו לי טובה ותנו הצעת מחיר. ואל תעבדו עלי עם הצבע של הפח של האוטו, כי מהגובה של האוטובוס רואים ישר אם הגג שלכם מתחיל להתקלף.

למכירה... ירושלים

Tue, 30 May 2006 08:03:16 GMT

לפני מספר ימים, פורסמה באתר ebay מודעת "למכירה העיר פתח תקווה" עי מוכרת מסתורית. המכירה הוצעה בסכום התחלתי של חצי דולר ואף אחד לא קנה, אפילו שהמכירה כללה כרטיסייה לקו 66 בעמידה לת"א. המכירה הסתיימה ללא קונים.

אבל לא על פתח תקווה באתי לדבר, כי בנינו זה לא מעניין גם את הקונים בebay (טוב, אז אולי זה בגלל שזו מכירה פיקטיבית והסיבה היחידה שלא סגרו אותה היא שהחברה שם לא מבינים עברית.

באתי לדבר על ירושלים. על כתבה שראיתי בynet תחת הכותרת "צעיר ירושלמי מחפש עיר". אחרי שקראתי אותה התחדד לי משהו שהבנתי מזמן - הבעיה הגדולה של ירושלים:

הבעיה הגדולה של ירושלים ושל הירושלמים בפרט היא שהם רוצים להיות תל אביב: בכל הכתבה מוזכר שירושלמים יורדים לתל אביב כי שם זה אחרת. ופה זו גם הטעות של הירושלמים.

לצערי הרב, רק מי שגר כנראה במקום מנותק כמו ירושלים כנראה מסתכל ככה על תל אביב. בשביל כל מי שגר במרכז (טוב, אז קצת דרומה לו) תל אביב היא אילוץ. היא מקום מרגיז ודי פקוק שלא הייתי רוצה לגור בו וגם משתדל שלא להיכנס אליו יותר מידי.

אז נכון, יש שם המון צעירים והמון סטודנטים ככה שיש קהל צעיר שגר בעיר, אבל זה גם המצב בירושלים. יש המון מקומות בילוי, אבל גם בירושלים (רק שפה לא באמת טורחים לפתוח אותם בשעות נורמליות שבהן מסיימים את הלימודים). ירושלים אמנם בנויה בצורה עקומה על הר ולכן מרגיז להסתובב בה, אבל עם צפיפות הרכבים בתל אביב אני כבר לא בטוח שזה לא עדיף.

תל אביב היא לא קונצנזוס. כשאני יוצא למקומות בילוי, אני מעדיף בכלל לא להתקרב לאזור ולהסתובב במקומות קצת יותר קרובים לבית כמו פארק התעשייה של רחובות (מקום הולדתו של פאב הדאבלין, שגם אוטוטו מגיע לירושלים) ולפעמים גם לראשל"צ. אם אני כבר נוסע לכיוון נתיבי איילון, אני משתדל לא לרדת בהם ולחצות אותם כמה שיותר מהר עד שאני מגיע להרצליה - או לחליפין יוצא על כביש 4 לכיוון ישובי השרון.

כי תל אביב זה כבר מזמן פאסה. אף אחד כבר לא שוכר דירה בפלורנטין או מסתובב כל שישי בשנקין, זה בערך הדבר הכי ניינטיז שאפשר לעשות (ומי שעדיין עושה את זה כנראה חי בבועה של שידורים חוזרים של פלורנטין או משהו). אני לא אשקר ואגיד שאני לא יוצא לתל אביב, כי רק בשבוע האחרון יצאתי לשם פעמיים. אבל היתרון היחידי של תל אביב היום היא שהיא נמצאת בין כל המקומות האחרים בהם גרים חברים שלך, אז נפגשים בנקודת האמצע. אם היה איזשהו מחלף מהיר שמאפשר לדלג ממש מהר על תל אביב בלי להיכנס אליה ואל הפקקים שלה אני די בטוח שהייתי מסתובב בה הרבה פחות.

אפילו הירושלמים שאני מכיר והיגרו למרכז (טוב, יש רק אחת בעצם) העדיפו את הפרברים של גבעתיים, עם השקט והסביח של עובד וכל בתי גיל הזהב שמפוזרים בפסטורליות מסביב.

אז נכון - מצד אחד יש דברים יחודיים לירושלים: שוק מחנה יהודה למשל הוא אחד הדברים שאני הכי שמח שיש לי ליד הבית. אבל מצד שני באמת יש בה בעייה רצינית שמוזכרת בכתבה. רבאק, יש לכם מדרחוב מרכזי בעיר עם פוטנציאל למרכז בילוי רציני ואפילו לפעמים אפשר לתפוס בו מופעי רחוב - אבל בשעה 19:00 כמעט כל החנויות בו נסגרות. אני כבר לא מדבר על בעיה ברמת העירייה, אלא על חוש עיסקי דפוק של בעלי החנויות באזור.

בקיצור - אם הירושלמים ימשיכו לחשוב על תל אביב בתור מודל לחיקוי או עיר שצריך לנסות לעקוף אותה בסיבוב הם לא יגיעו לשום מקום. עם המון תקציב ורצון טוב ואולי 10 שנים של שגשג ושינוי של 180 מעלות במנטליות הם אולי כן יעקפו אותה, אבל אז הם יגלו שזה לא עזר להם - כי תל אביב זה פאסה.

אז אולי צריך גם להציע את ירושלים למכירה בebay ומישהו אכן יטרח להציע עליה קצת יותר מפתח תקווה ויעשה איתה משהו.

יש קונים?

מיומנו של סטודנט בדרך אל התואר: בדרך לירושלים

פול גז בניוטרל

למכירה... ירושלים